<h1>ספר החינוך מצוה נ'</h1>
<h2>דף צ.</h2>
שנצטוינו להרוג העוברים על קצת מצות התורה בסייף, וזה הדין נקרא לרבותינו זכרונם לברכה הרג, והיא מיתה קלה, ומכל מקום חנק קלה יותר ממנה. ואחד מן המומתים במיתה זו המכה עבדו אפילו כנעני, והוא שמת תחת ידו, שנאמר [שמות כ"א] נקום ינקם, ובא הפירוש שיהרג מכהו בסייף. כבר כתבתי למעלה שהרמב"ן זכרונו לברכה לא ימנה ארבע מיתות בית דין לארבע מצוות כמו הרמב"ם זכרונו לברכה. משרשי מצוה זו שרצה האל לעקור מתוך אומתו הקדושה רוע הלב והאכזריות הגדולה, ועל כן צותה שכל מי שיגבר עליו כעס גדול כל כך שיכה הכאת מות עבדו שהוא בביתו ואין לו מושיע, שיומת העושה זה, אף על פי שהעבד קניין כספו ואבד את ממונו במותו, אף על פי כן יהרג אחר שהגביר כעסו על נפשו כל כך, ודין ראוי וכשר הוא, משפטי יי צדקו יחדיו. דיני המצוה כגון דין יום או יומים, ויתר פרטיה מבוארים בבבא קמא. והעובר עליה ולא עשה בו דין אם יש כח בידו ביטל עשה, ועונשו גדול, שגורם תקלות לבני אדם.
